תיאטרון החיים החרדיים

הנער המגודל הוא כבר לא אדם 'מקורי' והנקודה בה האדם הוא במצבו הטבעי ביותר היא בסמוך ללידתו, וככל שהוא מתפתח ומחכים הוא לומד לאפיין את מה שמצפים ממנו שיהיה ובמאוחר יותר את אשר ישכיל מדעתו איך שראוי וכדאי לו שיראה..

במקומנו בלאנדאן חי פעם שייגעץ שלא היה אדם קדוש במיוחד, ולהיפך.. אבל היה ניצוץ מהגהינם בחריפותו  וחכמה בגויים תאמין.. וכך אמר אותו תכשיט שאוסקר ווילד היה שמו: אין מצב בו קרוב האדם לעצמיותו כמו בשעה שהוא משחק (דמותו של אדם זר לו).. ורק מי שהתנסה בלשחק תפקיד בהצגת פורים מושקעת וכדומה יבין איזה אמת מופלאה מקפלת תובנה זו.

עולם כמנהגו נוהג וכל איש ואיש מאחורי מסיכתו יהלוך ואותה מסיכה מאפיינת את ציפיות ההורים ואידיאלים חברתיים ודתיים סביבתיים ועם 'המוצר' הזה הוא ילך על דרכי חלדו מהחיידר עד הקבר.

הוי עד כמה שהאדם משתוקק להשתחרר או לפחות לנוח 'ממשאו' זה.. אכן פה ושם רואים אנשים שעייפו והתנערו ואמרו ננתקה, והמסכנים שקעו בשכרות ובבמגוון הידוע של מפלטי החיים כהוללות הימורים ודומיהם או סתם שיגעון ר''ל.. אבל השחקן בוחר לו תפקיד ודמות שמשחררת אותו לשעה ממשחקו האישי שכפה עליו גורלו, הוא עולה לבמה משחק את דמות גיבורו בתוך קהל בטבעיות מושלמת בכל לב ונפש, מסיים, מתלבש וחוזר לאשתו וילדיו כאיש מן היישוב, בן אדם 'נורמאלי'..

הקדמתי את כל אשר הקדמתי רק כדי שאוכל לחלוק עמך הקורא את ההסתכלות והתובנה חדשה שזרחה לי מן השמים. זכור את היום הזה בין סו''ז אכילה ושעת שריפת החמץ.

כל הרוצה להבין ולהשכיל בימינו יכול להחכים מתוך עדות ראיה בגוף ראשון, העולם מלא בצילומים ווידיאו-קליפס קצרים וארוכים (אמנם מאורות הדור כדויד'ל סקווירער וגיסיו הקדושים לא מרוצים ונאבקים בסכנת הטיכנולוגיע בכל מאמצי כחם, אבל כבר נד ולד נשתקע המנהג ובכן צדיקים יראו וישמחו..)

היום אפשר להיות ולחזות בכל מקום בכל שעה בלי הוצאות וללא טירחא. ואלי עבדכם הגיע הקליפ האיך ענה השר הרב ליצמן לאיש ששאלו הייתכן שהאגודה מתפרקת בזא''ז מכל עקרונות ההיפרדות והעצמאות שביסודות הקמתה?! ועל כך ענה לו אותו ערום שבחיות, ובתומתו של עוזר שני לסגנו הראשון של מלמד דרדקי הוא ענה לו, לאמור: אנחנו רק שליחים הפועלים ככל מצוותם של רבותנו במועצת הגדולים ואת אשר יצוו עלינו נשמור לעשות..

נו..? ווערטער צו קושן.. 

אלא שגם זיכוני וראיתי איזה קליפ'ים מכינוסי מועצת גדולי התורה און א בראך אויף שונאי ציון.. איזה מחזה של עליבות.. הלב בוכה למראה הבאתם והושבתם של 'קברניטי הדור' ענקי התורה אשר לאורם ניסע ונלך,, הסתכלו יהודים לתוך עיניהם הכבויים ותנוחת גיוום הנרפה מחוסר העניין (כמובן שיש תמיד יוצאים מן הכלל כמו ההייליגער רבי מענדעלע שנראה יושב במויחין דקדישה מרוכז וחד כתער..)

ומאז מהלך לו מיודעכם ההונגארי התמים מגרד בשיבת פדחתו וממלמל לעצמו ואומר: לא ייתכן ולא יעלה על הדעת שאני הוא הזכר של מאסקווי והיחיד שרואה להדיא שכל אותם דודים לא יודעים ואינם חפצים לדעת מלבד מה שיעלה להם מהממתקים הפעטשע-מעטשע של כספי היחודיים וכל מה שממלא אותם באותו כינוס אומלל זה מתי קמים והולכים הביתה לכסאות המלכות המרופדים שבמעונותיהם המפוארים..

לא ולא, כל כל הרבה יהודים לא מסוגלים להפוך לחמורים ולהאמין ששם מתנהלים דיונים רציניים,,

(העליתי עד כאן את נושא האגודה במקרה ורק כמשל לכל מה שמתחולל אצלנו החרדים.) אז מה באמת מתחולל לנגד עינינו?!

אלא שהיום הזה האיר לי הדבר מן השמים שכל ההלוך ילך אצלנו אינו אלא "תיאטרון אינטראקטיווי" (דהיינו טראגדיה או קאמעדיע בהשתתפות הצופים ההופכים לחלק מהפראדוקציה) והתיאטרון הזה הפך למין תיאטרון היום יום אליו התרגל ולו התמכר היהודי החרדי ושושנת יעקב צהלה ושמחה, משמחת תורה עד שמחת תורה אגאנץ יאר פרייליך פורים כל השנה.

מיעוטם שומרים על תפקיד הגאאדל בטיירה או הרבי הקדוש המטייל מעל לז' הרקיעים יודע עתידות ודעת עליון ותחתם ישחקו הנערים הפוליטקאים הערומים הפועלים על דעתם ובשליחותם והשאר ישחקו את כל הקהל הקדוש הזה של שלומי אמונים המאמינים ומצייתים ללא הרהור וזוז כל שהוא..

נשמע מעט הזוי? אבל בכל זאת פחות הזוי מהסיפור שמוכרים..

אמת נכון שלהרבה כבר נמאס מהרוטינה השחוקה. אבל זה הולך בינתיים וזה מה שחשוב..

 . 

יהודי פשוט