רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

דברי מחשבה ועמקות מתוך *מחשבת הנפש (חלק נג)*

אחד מגדולי עם ישראל עמד עם תלמידיו ביום חורפי ליד החלון, התלמידים לא הבינו מה מטרת רבם בעמידה זו ליד החלון. היה יום גשום מאוד שאיש לא היה ברחוב, והנה פתאום שומעים את רבם מקיש על החלון. 

אדם שעבר ברחוב, שמע מבית הרב רעש בחלון. התקרב לראות ולשמוע מה קורה, והנה הרבי קורא ליהודי שיכנס. נכנס היהודי, והרבי שואל אותו בפני כל התלמידים, יש לי שאלה אליך אם עכשיו תמצא ברחוב ארנק מלא בכסף, מה תעשה בו? מיד אמר אותו יהודי, אני אחזיר אותו לבעליו, אמר הרבי טוב תעמוד איתנו. 

המשיך הרבי להמתין ליד החלון עוד זמן עד שעבר יהודי שני, ואז שוב הרבי הקיש בחלון וקרא ליהודי השני, ושאל אותו את אותה שאלה, אם תמצא ארנק מלא בכסף מה תעשה בו? ענה האדם, אני אקח אותו לעצמי זו האמת, אמר לו הרבי זה גזלן תעמוד בצד.

עבר עוד זמן ועבר אדם שלישי, קרא לו הרבי ושאל אותו את אותו שאלה על הארנק, ענה לו היהודי השלישי זו שאלה קשה מאוד, והתחיל להתחבט בתוך עצמו בקול, עד שבסוף אמר עם הכל אני יחזיר את הארנק. אמר הרבי לתלמידים, זה לא רק ארנק זה כל חיי האדם.

האדם מתמודד, נלחם עם יצרו וכך צריך לנהוג, להגיד הכל מיד כן, זו לא גדולה. להגיד מיד גם לא, זה לא טוב. אך להתחבט ולהגיע לאמת, זו גדולה אמיתית. מי שמתחבט ונלחם עם יצרו, זו גדולה אמיתית. ולא יראה האדם את ההתחבטויות כקלקול וירידה, אלא כמעלה כאשר מגיע למסקנה הנכונה והאמיתית.

*(כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.