רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 31 במרץ 2015

מכתבים קצרצרים


מרובים צרכי עמך במיוחד בערב פסח אבל מי אומר שמותר לבזות ולהתבזות?
מנהג יפה הנהיגו בעם ישראל והוא הענין של קמחא דפסחא להבטיח שלכל יהודי יהיה מספיק לחג הפסח, אין ויכוח כי מדובר בנושא חשוב, עד כדי שבהגדה של פסח אנו פותחים בהא לחמא עניא ומזמינים את כל מי שאין להם, למרות שזה נראה קצת מגוחך אתה אומר זאת לצד השולחן כשאף אחד בחוץ לא שומע את מה שאתה אומר, וזה נראה מעין זלזול באינטלגנציה או התחמקות מהזמנת מי שבאמת אין להם, את זה לכאורה היו צריכים להכריז שבוע קודם לכן בכל מקום מרכזי שהכל יידעו כי אתה מוזמן לבא לאכול אם אין לך היכן לאכול, אבל האם זה שייך? אם מאה איש ידפקו בדלת שלך וירצו להשתתף בסדר, יהיה לך מספיק אוכל לכולם? בהחלט שצריך לדעת מראש בערך כמה אנשים יבואו בשביל להכין, הענין הוא, שפותחים את הסדר באמירה שבלעדיה אין סדר, אתה לעצמך בודאי שהכנת את כל מה שאתה צריך, אבל איך אתה יכול לשבת ולנהל סדר כשישנם מי שאין להם, כל עוד שלא הבטחת שלכולם יהיה היכן להיות בסדר, אז אתה לא יכול לשבת בסדר שלך, ולכן מאוד חשוב להבטיח שלכולם יהיה לפסח מה שהם צריכים, ובכל זאת ניצבים אנו בפני כמה בעיות, והראשונה והעיקרית שבהם, האם כל העולם צריך לדעת שאין לפלוני או אלמוני מהיכן ואיך לעשות סדר פסח

חיים באווירת שנור ולא מתביישים עוד כשמחלקים לבא לקחת
יש לחלק את הציבור בכמה, ביניהם מי שהתרגלו לחיות כשנוררס, היכן שמחלקים הם נמצאים, הם לא מתביישים, זה חייהם, את אלו תראה גם בחלוקות קמחא דפסחא, ואין זה משנה מה שיחלקו, ועוד יותר, גם אם הם לא צריכים, יש להם, הם יבואו לקחת, זה הפך להיות טבע שני אצל מי שחייהם הוא שנור, לקחת מן האחר כל מה שרק אפשר, אלה מהווים בעיה כלל ציבורית, ואנו סובלים מהם ומן הדרך שהנהיגו זה כמה דורות, אבל לא על כך אני מבקש לעסוק בשורות אלו, אלא על מי שבאמת אין להם ולא רוצים לחיות כשנוררס, הם מתביישים לבא לעין כל לקחת, זה פוגע בהם, הם עושים זאת בדלית ברירה, מפני שאחרת ישארו בלי כלום, אבל האם מותר לו לחלק אוכל לפסח לעין כל כפי שזה נעשה, או שמא עלינו ללמוד ממה שקורה בתחום החלוקות לשבת במקומות מסויימים

החלוקה לשבת לאחר חצות הלילה על מנת שאיש לא יראה כי הוא קיבל אוכל לשבת
מנהג טוב הנהיגו בכמה מקומות, שמחלקים אוכל לשבת, החלוקה מתבצעת בין 2 ל-4 בבוקרו של ליל שישי, ומדוע בשעה הזו, בשביל שלא יראו מי מקבל ומה. רבים וטובים לא נעים להם שיידעו כי אין להם לחם לאכול, גם אם אולי טוב יהיה אם יידעו מפני שאז ימצאו מי שיעזרו להם, ובכל זאת, יש כאן ענין של בושה, ולכן החלוקה המתבצעת בזמנים שמינימום של אנשים יידעו כי זה או אחר מקבלים אוכל. אבל שימו לב, כשזה מגיע לפסח כאן הסיפור הוא אחר, החלוקה מתבצעת במקומות מרכזיים ולעין כל. אולי יגידו כי מאחר וישנם מי שבכל השנה לא לוקחים רק לפסח מפני שההוצאה אז גדולה ואינם יכולים לעמוד בזה אז זה פחות בושה, ובכל זאת לא כולם רוצים שיידעו כי זה מצבם, ומכיר אני מי שסובלים סבל בל יתואר, עד שהם מצליחים לארגן את הפסח אך ורק מפני שהם לא רוצים להתבזות

החלוקה חייבת להיות בדרך כבוד אחרת אולי כדאי לוותר עליה
השאלה היא מה עדיף, לחלק לנצרכים ולהאמין כי עזרת לכל כך הרבה אנשים, או שמא ההלבנת פנים לא שווה את כל מה שעשית. מפני שאם זה או אחר היו צריכים להתבזות בכך שפלוני או אלמוני יודעים כי הוא לקח מקמחא דפסחא, כל המצוה שבעזרה הזו לא שוה את העלבון של אותו יהודי ובניי משפחתו, במיוחד מי שנחשבים למשפחות חשובות, ועוברים מצבים קשים, ואין מי שלא עובר תקופות כאלו בחייו, אז מי מתיר חלוקה בגלוי ולעין כל, ובצורה כפי שהיא נעשית, המונעת מכל כך הרבה שזקוקים וצריכים את העזרה מן היכולת ליהנות מזה. חבל שהרבנים והחכמים וכל מי שהיה להם כח בנידון לא קבעו תקנות וסדר לחלוקה הזו, להבטיח כי זו תיעשה בדרך מכובדת ובצורה שלא תבזה אף אחד

ההתסערות על החלוקות אינן מוסיפות כבוד ומרחיקות את הנצרכים באמת
קורה עוד משהו חמור בחלוקות של קמחא דפסחא, נמצא את מי שמסתערים דוחפים רצים ממהרים רוצים להיות ראשונים בשל החשש שמא לא ישאר גם בשבילם, וישנם רבים וטובים שמתבישיים ולא רוצים להיות חלק מן ההסתערות הזו. גם ונכון שאין מספיק לכולם ואם לא תסתער תרוץ תתפוס לא ישאר בשבילך, ובכל זאת, חלק גדול מאוד מן הציבור לא רוצה להיות חלק מזה, והשאלה היא, מדוע לא מבינים המחלקים למיניהם שהגיע הזמן למצוא דרך אין לחלק בכבוד, בדרך שהכל יוכלו לחיות עם זה, ומה שפחות לבייש, ומה שפחות שיידעו מי קיבל ומה

ואולי עדיף לתת כסף במקום מוצרים זה פחות יבזה
אני מבין את אלו האומרים כי אם יתנו כסף זה לא יילך למוצרים והמשפחות ימשיכו לסבול, מפני שישנם בעלים בלתי אחראים שינצלו את הכסף לעניינים שאין להם עם פסח, ולכן אין ברירה אלא לתת מוצרים שאת זה אין להם ברירה ומוכרחים יהיו להביא הביתה. ובכל זאת אפשר להבטיח דרך של חלוקה על ידי כרטיסי מחשב, כמו קרדיט-קארטס כסף שאתה יכול לקנות בו רק אוכל או רק מוצרים לפסח, ואולי במקומות מסויימים בלבד, ככה תבטיח שהכסף כולו ינוצל לפסח בלבד, אני מבין את אלו שצריכים את החלוקה לתמונות בשביל שיוכלו בשנה הבאה שוב לבקש מיהודים כסף כשיראו להם ראו כמה אוכל חילקנו ונשוב על כך גם השנה, ובכל זאת, צריך למצוא דרך איך לשכנע יהודים כי נתנו כסף לכך וכך אנשים ומתוך מטרה ורצון שלא לבזות, אף אחד לא צריך לדעת מי קיבל מהחלוקה הזו, הכבוד האנושי לא פחות חשוב מהחלוקה, אני בטוח כי התורמים יבינו זאת ואולי אף יעדיפו את הדרך הזו

חייבים לעשות סוף להתבזות
כפי שפתחתי ישנם מי שזה דרך חייהם ואינם מתביישים בלחיות מן החלוקות, הם חיים על שנור, אוספים כסף, ומאמינים כי זו דרך חיים. שורות אלו אינם עסוקים בהם, מפני שהם מהווים בעיה אחרת לגמרי. הכוונה היא לכל כך הרבה שעובדים ומתפרנסים ולמרות הכל קשה להם לעשות פסח, ישנם אברכי כוללים ואחרים שלא עושים הרבה כסף ועזרה לפסח מאוד חשובה, ולא כתוב בשום מקום שצריך להתבזות, הגיע הזמן שהרבנים והעסקנים ימצאו דרך איך לעשות סוף לחלוקות המבזות, ושאלו יתנהלו בדרך מכובדת ככה ישיגו את היעד יקבלו מי שזקוקים למצרכים האלו באמת ולא רק שנוררים שלחלקם יש הרבה יותר מן המחלקים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.